בקלף זה-
הילד הקטן זה עומד בצד אחד של השער
ומסתכל דרכו.
הוא קטן כל –כך ומשוכנע
כל כך שהוא אינו יכול לעבור,
עד
שאינו רואה שהשרשרת שמחזיקה את השער אינה נעולה:
כל שהוא צריך לעשות זה לפתוח אותו.
בכל פעם שאנחנו
מרגישים ש"הושארנו בחוץ" או
שנפסלנו
זה מעלה
בנו
את התחושה הזאת של ילד קטן וחסר ישע.
אין זה מפתיע, מכיוון שהתחושה מושרשת עמוק בחוויות
ילדותנו המוקדמת.
הבעיה היא שמכיוון שזה מושרש עמוק כל-כך, זה מנגן
שוב ושוב בחיינו כמו טייפ מקולקל.
כעת יש לנו הזדמנות לעצור את הטייפ, להפסיק לענות את
עצמנו עם הרעיון שבדרך כלשהי איננו "מספיק טובים" כדי
להיות מקובל ומוכלל.
הכר בשורשי התחושות האלה בעבר ושחרר את הכאב הישן.
זה יעניק לך את הבהירות לראות איך אתה יכול לפתוח את
השער ולהיכנס אל זה שאתה הכי משתוקק להיות.
קלף השחרור
בתמונה זאת של עלי לוטוס בבוקר מוקדם אנחנו רואים
במים אדוות שיצרה טיפה אחת שנפלה זה עתה.
זה רגע יקר ומלא בחדות ובכניעה לכוח המשיכה .
בהחליקה מהעלה מאבדת הטיפה את זהותה היקרה
ומצטרפת
למרחב העצום של המים אשר מתחתיה.
אנחנו יכולים לדמיין שהיא בוודאי רעדה לפני נופלה,
ממש כאשר היתה על הקצה בין הידוע לבלתי
ידוע.
בחירה בקלף זה היא הכרה בכך שמשהו הסתיים, שמשהו
הושלם.
- אין זה משנה במה מדובר-
, עבודה, מערכת יחסים, בית שאהבת,
כל דבר שעזר לך להגדיר מי אתה.
זה הזמן להשתחרר ממנו, להרשות כל עצבות אך לא
לנסות לאחוז בו עוד.
משהו גדול יותר מחכה לך, ממדים חדשים נמצאים שם לגילוי.
אתה נמצא מעבר לנקודת החזרה כעת, וכוח המשיכה עושה את
עבודתו. לך עם זה- זה מסמל שחרור.
השחרור יכול לסמל סיום פרק מקביל ושיחרור מכבלים ישנים.
לעיתים הוא יכול להפחיד, כי לא תמיד אנחנו יודעים לקראת איזה
מציאות חדשה אנו הולכים.
- אך כאשר אנו בוטחים בעצמנו, בוטחים ביקום ובאלוהות - אנו זוכים בחופש מוחלט.
עצם סגירת המעגל הישן הוא שחרור.
השחרור האמיתי יבוא , כאשר אנו נסמוך על עצמנו, ולא ניתן לאחרים( או למצבים) לסגור לנו את האפשרויות.
כאשר אנו זוכים בשחרור הזה, אנו זוכים בחירות האמיתית.
סיפור המקרה
ד' היא אישה בוגרת, בשנות השישים לחייה. לבושה באלגנטיות שקטה. בגדיה יקרים, אך לא מנקרי עיניים. צבעים כהים, קצת חסרי שמחה.
תכשיט זהב קטן אחד מעטר את צווארה. דרך דיבורה שקט אך החלטי.
תוך כדי פריסת הקלפים הצטיירה תמונת חייה:
היא נשואה מזה כ-40 שנה. לבעלה עסק מצליח, גם היא עבדה מספר שנים מחוץ לבית בחצי משרה, לאחר שילדיה בגרו. חייה עברו בשגרה ובמין "חצי ערות".
היא מרגישה שהיא לא ממש חיה את החיים, אלא שהיא מביטה עליהם "מבחוץ", בעיקר ב-10 השנים האחרונות.
היא גידלה את שלושת ילדיהם ברווחה כלכלית, יש לה בית יפה ומרווח בשכונה יוקרתית בכרמל.
ילדיה רכשו השכלה גבוהה .כולם מסודרים ועזבו כבר את הבית.
כאשר הייתה עדיין עסוקה בגידולם, לא היה לה פנאי לחשוב על חייה, על מה שהיא רוצה לעשות עם עצמה. מתוך כך היא בחרה בעבודה סתמית, רק כדי למלא את הזמן.
עכשיו, כאשר מלאו לה 60 , היא פתאום עושה חשבון נפש, מה הם בעצם החיים, האם זה הייעוד שלה, לגדל ילדים וזהו ?
כל השנים היא הרגישה, שבעלה בונה את העסק, והיא חיה לצידו כמו אישה קטנה, ללא רצון משלה לפרוץ ולהגשים את עצמה. תמיד הסתכלה בקנאה על נשים אחרות, אפילו חברותיה, שפיתחו קרירה מוצלחת , מימשו את עצמם , והיום הן מלאות הערכה עצמית וגם זוכות להערכה מהסביבה.
כעת הן חושבות על פרישה ממעגל העבודה כדי לזכות בזמן חופשי לצאת לחוגים וסתם לטייל בעולם.
אך לה אין ממה לפרוש. עניין הזמן הפנוי לא היווה עבורה בעיה מעולם.
אז מה בעצם הגביל אותה ?
מדוע היא מסתכלת החוצה בשקיקה, אינה מעיזה לקחת מהחיים את מה שהם מציעים ?
כשבפריסה יצא קלף "החיצוני": היא הבינה, שבמקום לראות את עצמה מחוץ למה שקורה, עליה להסתכל פנימה, לתוך עצמה ושבעצם אף אחד לא השאיר אותה בחוץ, כילדה המסכנה והעזובה, אלא היא עצמה אפשרה למצב זה להיות מה שהוא.
עליה להפנים את המודעות של הקלף השחרור, לא להלקות את עצמה על השנים שעברו, כי הם כבר אינם ולא ישובו. איננו יכולים לשנות את העבר, אך יש בידנו לשנות את ההווה, ומתוך כך גם העתיד שלנו ישתנה.
כאשר היא תשלים עם עברה, ולא תראה אותו עוד כמבוזבז, אלה כתקופה שהייתה ואיננה.
כאשר היא תקבל את עצמה כפי שהיא, היא תזכה לשחרור וחירות אמיתית.
הקלף הסופי יצא קלף הפריחה
בקלף רואים את מלכת הקשת כמו צמח מופלא שהגיע לפסגת
פריחתו וצבעיו.
היא מינית מאוד, חיה מאוד ומלאה באפשרויות.
היא נוקשת באצבעותיה לצלילי האהבה, ושרשרת גלגל
המזלות שלה מונחת כך שוונוס מונחת על לבה.
השרוולים של לבושה מכילים שפע של זרעים, ובמשב
הרוח הם יתפזרו כדי להכות שורש היכן שיהיו.
אין זה מעסיק אותה אם הם ינחתו על האדמה או על
הסלע – היא רק מפיצה אותם לכל מקום בחגיגה
שלמה
של חיים ושל אהבה. פרחים צונחים עליה מלמעלה
בהרמוניה עם הפריחה שלה, והמים של הרגשות מתערבלים
בשובבות מתחת לפרחים שעליהם היא יושבת.
ייתכן שאתה מרגיש כמו גן פרחים ברגע זה.
שטוף בברכות מכל מקום.
קדם בברכה את הדבורים והזמן את הציפורים לשתות
מהנקטר שלך.
הפץ את השמחה שלך סביב כדי שכולם יחלקו בה.
הזן רוצה אותך חי: חי בשפע, חי במוחלטות, חי בעוצמה –
לא במינימום.
ד' הבינה שעם השחרור תבוא הפריחה והשפע. השפע אינו רק כסף, השפע הוא הכול.
הוא חיבור לשלווה, לאהבת עצמנו, לחשוב ולהרגיש, להתחבר למהותנו הפנימית, ובעיקר למימוש .לנתינה ולקבלה, לזרימה האינסופית....
רק כאשר אנו מבינים את כל אלה, ופועלים לפיהם, אז אנו חופשיים באמת ובני חורין...
באהבה – סופיה פטר